1918 - רכבת העמק - קרב ...רכבת העמק - קרב צמח 19181918 - רכבת העמק - קרב צמח 1918קרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (5)
הנכד של מרק פולארד מביט בפסל בדמות סבו ה...
קרב בתחנת הרכבת צמח
הפרשים הסתערו בחשיכה | The Light Horse C...
מסעם של צאצאי הפרשים האוסטרלים בארץ ישרא...
חוזרים לכבוש את רכבת העמק...
קרב הפרשים האוסטרליים A.L.H לכיבוש תחנת הרכבת של צמח25.9.1918
בסתיו 1918 החלו הבריטים את המתקפה הגדולה לכיבוש צפון הארץ וסוריה מידי הכוחות הטורקים, אזור התחנה בצמח נתפס כבעל חשיבות מיוחדת בעיני הצדדים הלוחמים בשל היותו צומת דרכים בין הנתיב היבשתי סביב הכנרת, ומסילת הרכבת במעלה הירמוך.
חשיבות המקום ניכרה בהחלטה של המפקד הגרמני של הכוחות העות'מאניים, פילדמרשל לימן פון סנדרס, לנסות ולעכב את ההתקדמות הבריטית על ידי מינוי קצין גרמני כמפקד על הגנת מתחם תחנת הרכבת.
רבים מכוחות הצבא "הבריטיים" שלחמו במזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה הגיעו למעשה ממזרחה של האימפריhה הבריטית: מהודו, אוסטרליה וניו זילנד. במסגרת מסע המלחמה הבריטי, קיבלה חטיבת הפרשים הקלה ה-4 מאוגדת הפרשים האוסטרלית את המשימה לכבוש את העיירה סמח' ואזור התחנה. הקרב לכיבוש התחנה בצמח היה עתיד להיות אחד מאחרוני קרבות הפרשים בארץ-ישראל במלחמת העולם הראשונה ומקרבות הפרשים האחרונים בהיסטוריה המודרנית.
הכוחות האוסטרליים התקדמו מדרום, רכובים על סוסיהם לאור הירח בלבד, לפנות בוקר ה-25 בספטמבר, כאשר נפתחה עליהם אש כבדה ממכונות הירייה הגרמניים. המפקד האוסטרלי נתן מייד פקודה להסתער שלאחריה שלפו פרשיו את חרבותיהם ודהרו בחושך – שתי פלוגות מגדוד הפרשים ה-11 דהרו לקצה המזרחי של העיירה, ושתי פלוגות מהגדוד ה-12 אל הצד המערבי. הלחימה הקשה ביותר הייתה באזור התחנה, שם היה לגרמנים קל יותר להתבצר במבני האבן (לעומת מבני החמר של הכפר סמח'). הפרשים האוסטרלים שהצליחו להגיע בדהרה למבני התחנה זינקו מעל סוסיהם והמשיכו כפי שהורתה תורת הלחימה את הלחימה בקרב פנים אל פנים עם רובים מכודנים וחרבות.
הלחימה הסתיימה לגמרי רק כעבור שעה, בשעה 5.30 בבוקר, מעט אחרי עליית השחר. בצד הטורקי-גרמני היו כ98 הרוגים, כמעט כולם חיילים גרמנים, ופצועים רבים. בסך הכול תפסו האוסטרלים 331 שבויים, מחציתם גרמנים. 17 פרשים אוסטרלים נהרגו, 60 נפצעו, וכמו כן הם איבדו כמעט מחצית מסוסיהם. האוסטרלים העריכו שעיכוב בפקודה להתקפה ועריכתה לאור יום היה מביא לאבידות גדולות בהרבה. גם כך, הסתערות הפרשים וכיבוש צמח הפך לסיפור גבורה נודע בהיסטוריה של הצבא האוסטרלי, שסופו המוצלח ומספר אבידותיו הקטן יחסית (כמו בכל המערכה בארץ ישראל), עמד בניגוד מוחלט לקטל הגדול באזורים אחרים שבהם האוסטרלים (וכל שאר הצבאות) נלחמו במלחמת העולם הראשונה.
מציג פריט: - מתוך 5
הנכד של מרק פולארד מביט בפסל בדמות סבו הלוחם
קרא עוד
קרדיטים: מכללת כנרת
קרב בתחנת הרכבת צמח
קרא עוד
קרדיטים: מכללת כנרת
הפרשים הסתערו בחשיכה | The Light Horse Charge Before Dawn
קרא עוד
קרדיטים: מכללה אקדמית כנרת
מסעם של צאצאי הפרשים האוסטרלים בארץ ישראל ותחנת הרכבת ההיסטורית של צמח
קרא עוד
קרב הפרשים האוסטרליים A.L.H לכיבוש תחנת הרכבת של צמח 25.9.1918
בסתיו 1918 החלו הבריטים את המתקפה הגדולה לכיבוש צפון הארץ וסוריה מידי הכוחות הטורקים, אזור התחנה בצמח נתפס כבעל חשיבות מיוחדת בעיני הצדדים הלוחמים בשל היותו צומת דרכים בין הנתיב היבשתי סביב הכנרת, ומסילת הרכבת במעלה הירמוך.
חשיבות המקום ניכרה בהחלטה של המפקד הגרמני של הכוחות העות'מאניים, פילדמרשל לימן פון סנדרס, לנסות ולעכב את ההתקדמות הבריטית על ידי מינוי קצין גרמני כמפקד על הגנת מתחם תחנת הרכבת.
רבים מכוחות הצבא "הבריטיים" שלחמו במזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה הגיעו למעשה ממזרחה של האימפריhה הבריטית: מהודו, אוסטרליה וניו זילנד. במסגרת מסע המלחמה הבריטי, קיבלה חטיבת הפרשים הקלה ה-4 מאוגדת הפרשים האוסטרלית את המשימה לכבוש את העיירה סמח' ואזור התחנה. הקרב לכיבוש התחנה בצמח היה עתיד להיות אחד מאחרוני קרבות הפרשים בארץ-ישראל במלחמת העולם הראשונה ומקרבות הפרשים האחרונים בהיסטוריה המודרנית.
הכוחות האוסטרליים התקדמו מדרום, רכובים על סוסיהם לאור הירח בלבד, לפנות בוקר ה-25 בספטמבר, כאשר נפתחה עליהם אש כבדה ממכונות הירייה הגרמניים. המפקד האוסטרלי נתן מייד פקודה להסתער שלאחריה שלפו פרשיו את חרבותיהם ודהרו בחושך – שתי פלוגות מגדוד הפרשים ה-11 דהרו לקצה המזרחי של העיירה, ושתי פלוגות מהגדוד ה-12 אל הצד המערבי. הלחימה הקשה ביותר הייתה באזור התחנה, שם היה לגרמנים קל יותר להתבצר במבני האבן (לעומת מבני החמר של הכפר סמח'). הפרשים האוסטרלים שהצליחו להגיע בדהרה למבני התחנה זינקו מעל סוסיהם והמשיכו כפי שהורתה תורת הלחימה את הלחימה בקרב פנים אל פנים עם רובים מכודנים וחרבות.
הלחימה הסתיימה לגמרי רק כעבור שעה, בשעה 5.30 בבוקר, מעט אחרי עליית השחר. בצד הטורקי-גרמני היו כ98 הרוגים, כמעט כולם חיילים גרמנים, ופצועים רבים. בסך הכול תפסו האוסטרלים 331 שבויים, מחציתם גרמנים. 17 פרשים אוסטרלים נהרגו, 60 נפצעו, וכמו כן הם איבדו כמעט מחצית מסוסיהם. האוסטרלים העריכו שעיכוב בפקודה להתקפה ועריכתה לאור יום היה מביא לאבידות גדולות בהרבה. גם כך, הסתערות הפרשים וכיבוש צמח הפך לסיפור גבורה נודע בהיסטוריה של הצבא האוסטרלי, שסופו המוצלח ומספר אבידותיו הקטן יחסית (כמו בכל המערכה בארץ ישראל), עמד בניגוד מוחלט לקטל הגדול באזורים אחרים שבהם האוסטרלים (וכל שאר הצבאות) נלחמו במלחמת העולם הראשונה.