2004 - צמח מפעלים אזורי...צמח מפעלים אזוריים עמק הירדן2004 - צמח מפעלים אזוריים עמק הירדןקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (10)
צמח מפעלים אזוריים
צמח מפעלים אזוריים
צמח מפעלים אזוריים
צמח מפעלים אזוריים
צמח מפעלים אזוריים
צמח מפעלים אזוריים
צמח מפעלים אזוריים
צמח מפעלים אזוריים
צמח מפעלים אזוריים
סירטון תדמית בהפקת בית ירח...
שיתוף הפעולה האזורי של יישובי עמק הירדן, נוצר לאחר הקמתו של גוש יישובים המרוכזים באזור קטן יחסית, בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. צרכי כל יישוב בנפרד וכל היישובים יחד, חייבו מיסוד של תיאום ושיתוף פעולה בתחום החברתי, הכלכלי, הפיננסי, הביטחוני והמוניציפאלי. באוגוסט 1935, הוקם "ועד הגוש" של משקי עמק הירדן, שיהפוך לימים למועצה האזורית. הוועד נרשם כאגודה שיתופית ב 27.10.1939 ובכך ניתן אישור רשמי לשיתוף הפעולה בין הקיבוצים בעמק. התפתחות המבנה הארגוני- אזורי ליוותה את הגידול באוכלוסייה והפעילות החקלאית באזור.
הפעילות הארגונית התגבשה בשלושה ערוצים במקביל:
מתן שירותים פיננסיים למשק החקלאי: שיתוף באספקת תשומות לחקלאות, השגת אשראי וגבייה משותפת.
פיתוח התשתית המשקית: הקמת מערכת ניסיונות בחקלאות, טיפול מרכזי-אזורי בפרי תוצרת המטעים – מיון, אריזה, שיווק מאורגן ופיתוח שירותים טכניים לענפי החקלאות.
פעילות בתחום המוניציפאלי: פיתוח תחבורה למשאיות ולתושבי העמק, התארגנות אזורית בנושאי התיישבות וביטחון, שירותי בריאות, סניטציה, דואר ותרבות, חינוך.
היסטוריה :
בין השנים 1922-1936 שילשה עצמה אוכלוסיית קיבוצי העמק והשטח המעובד הכפיל עצמו פי 2.5, כשלמעלה מ 70% ממנו מושקה. לצד גידולים לצריכה עצמית, הופיעו בתקופה זו גידולים לשיווק כמו בננות וענף החלב. הקמת מדינת ישראל והעלייה הגדולה של תחילת שנות ה-50 העמידו אתגר חדש בפני "עמק הקיבוצים": הרחבת שטחי העיבוד, הרחבת הייצור ויצירת מקורות תעסוקה לעולים. המשק החקלאי פונה לענפים עתירי עבודה כמו גן ירק. בשיתוף האזורי, המגמה הייתה להגדיל את חלקו של החקלאי במוצר המוגמר (מיון, הבחלה, אריזה), וכן לקיים מחקר חקלאי, שנועד לבחירת זנים, הגדלת יבולים, גיבוש ומיסוד שיטות עבודה (בדיקות קרקע, השקיה, הדברה ועוד) והקטנת הוצאות הייצור. את מקום ועד הגוש בתחום המוניציפאלי תפסה מ-1949 המועצה האזורית עמק הירדן- המועצה האזורית הראשונה בישראל. "הקופה המשותפת" הופכת למשקי עמק הירדן, מוסד פיננסי שעוסק בריכוז קניות וריכוז אשראי, תוך ניצול היתרון לגודל, ובעזרה הדדית.
בשנות ה-50 וה-60 הוקמו והורחבו יחידות השירות הענפיות השונות :
בתי אריזה - לבננות, לתמרים, ומאוחר יותר לאבוקדו ולירקות ומכון תערובת; לצדם מרכזי שירות טכני: יחידת ציוד כבד לביצוע עבודות במשקים ובאזור, מוסך מרכזי, ארגון הובלה ולימים גם מרכז מחשוב ותוכנה.
בשנת 1959 אוחדו פעילויות אלה תחת תאגיד "מפעלי עמק הירדן" בתוך המועצה האזורית וב- 1964 הופכים כל השירותים הענפיים ליחידה עצמאית, שתהפוך מאוחר יותר ל"צמח – מפעלים אזוריים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו להתארגנות האזורית יישובי דרום רמת הגולן, וכן יישובים בגליל התחתון.
שנות ה-80 היו שנים של שינויים מבניים, ארגוניים ומשפטיים ביישובים השונים אשר השפיעו בהמשך הדרך על המבנה הארגוני ועל אופיו של התאגיד.
בשנת 2004 הוחלט על מיזוג ניהולי של צמח מפעלים ומשקי עמק הירדן.
כיום שותפים בצמח מפעלים אזוריים - 26 בעלים ובמשקי עמק הירדן - 31 בעלים.
הבעלים הינם :אלוני הבשן / קיבוץ אלומות / קיבוץ אפיק / קיבוץ אפיקים / קיבוץ אשדות יעקב איחוד / קיבוץ אשדות יעקב מאוחד / קיבוץ בית זרע / בית רימון / קיבוץ גנוסר / קיבוץ גשור / קיבוץ דגניה א' / קיבוץ דגניה ב' / מייסדי מיצר / קיבוץ חוקוק / מושב יונתן / קיבוץ כנרת / קיבוץ מבוא חמה / קיבוץ תל קציר / קיבוץ לביא / קיבוץ מיצר / קיבוץ מסדה / קיבוץ מעגן/ מושב נוב / מייסדי נטור / קיבוץ עין גב / קיבוץ עמיעד / קיבוץ כפר חרוב / קשת ושב שיתופי / קיבוץ רביד / רמת מגשימים / קיבוץ שער הגולן.
התאגידים של צמח מפעלים :
עוף טוב / קבוצת צמח מפעלים אזוריים / משקי עמק הירדן / צמח תערובות / צמח אבוקדו / צמח בננות / צמח ליסינג / MAXSOFT / מתחם קניות " מול כנרת" / צמח הובלה / צמח כנרת השקעות ופיתוח בע"מ / חווה חקלאית לימודית "צמח בראשית".
פרוייקטים של צמח מפעליים :
סירטון תדמית בהפקת בית ירח : גאים להציג את סרטון התדמית החדש שלנו בהפקת מגמת התקשרות של תיכון בית ירח! פרויקט ראשוני, מרגש ויוצא דופן – בו כולם יצאו נשכרים, התלמידים שקיבלו הזדמנות להפקה אמיתית מתוך צורך קיים בשטח, ואנחנו שזכינו לסרטון תדמית חדש ומקסים.
בתום שנה של עבודה קשה ועצירת פעילות שנכפתה עליהם בחסות משבר הקורונה, תלמידי מגמת התקשורת בתיכון בית ירח השלימו השבוע פרויקט ראשון מסוגו הפקת סרט תדמית עבור ארגון 'צמח מפעלים אזוריים ומשקי עמק הירדן'.
תלמידי המגמה, בעזרת צוות המורים, לקחו על עצמם את הפקת הסרט החל משלב כתיבת התסריט תוך מתן דגש על ערכי הארגון, כלה בצילומי שטח ובימוי ועד לשלבי העריכה הסופיים. את פרויקט הפקת הסרט, שגם שימש עבורם פרויקט לבגרות התחילו התלמידים בשנת הלימודים תש"ף, אז היו בני שכבת י"א, וסיימו כעת – בהיותם בני שכבת י"ב.
הוגה הרעיון היה גור שחר, סמנכ"ל הכספים של 'צמח מפעלים אזוריים', שפנה לסגל המורים במגמה והעלה בפניהם את הצורך בסרט תדמית חדש עבור הארגון. מאחורי הפנייה עמדה חשיבה עקרונית של קידום פעילויות ויוזמות בתוך הקהילה, העדיפים על פני מתן הפרויקט לגורמים ומשרדים חיצוניים. מהלך זה אפשר לתלמידי ומורי המגמה הזדמנות להתנסות בהפקה אמיתית מתוך צורך קיים בשטח, ותצורתו הסופית הביאה את ארגון 'צמח מפעלים' להתהדר בסרט תדמית חדש. בכך כל הצדדים יצאו נשכרים. סרט התדמית שהוגדר מוצלח ועלה על ציפיות הארגון, הביא ככל הנראה לתחילתה של מסורת שתימשך ותהדק את הקשר בין תאגידי 'צמח' השונים למגמת התקשורת בתיכון. בנוסף, בתמורה להפקת הסרט ביקשו בצמח להשקיע ולרכוש ציוד תקשורת מתקדם וחדיש עבור צורכי המגמה. תודה גדולה לתלמידי הפרויקט תודה והערכה רבה למורים שליוו את הפרויקט בכל שלב ושלב, מהצילומים, דרך העריכה ואפילו תרגום הכתוביות לאנגלית: רמי קפלן, עומר בן-נאים, אפרת לויטן, דפני לידור תל – פז ומנהל בית הספר שרון שדה על התמיכה בפרויקט.
שיתוף הפעולה האזורי של יישובי עמק הירדן, נוצר לאחר הקמתו של גוש יישובים המרוכזים באזור קטן יחסית, בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20.
צרכי כל יישוב בנפרד וכל היישובים יחד, חייבו מיסוד של תיאום ושיתוף פעולה בתחום החברתי, הכלכלי, הפיננסי, הביטחוני והמוניציפאלי. באוגוסט 1935, הוקם "ועד הגוש" של משקי עמק הירדן, שיהפוך לימים למועצה האזורית. הוועד נרשם כאגודה שיתופית ב 27.10.1939 ובכך ניתן אישור רשמי לשיתוף הפעולה בין הקיבוצים בעמק. התפתחות המבנה הארגוני- אזורי ליוותה את הגידול באוכלוסייה והפעילות החקלאית באזור.
הפעילות הארגונית התגבשה בשלושה ערוצים במקביל:
היסטוריה :
בין השנים 1922-1936 שילשה עצמה אוכלוסיית קיבוצי העמק והשטח המעובד הכפיל עצמו פי 2.5, כשלמעלה מ 70% ממנו מושקה. לצד גידולים לצריכה עצמית, הופיעו בתקופה זו גידולים לשיווק כמו בננות וענף החלב.
הקמת מדינת ישראל והעלייה הגדולה של תחילת שנות ה-50 העמידו אתגר חדש בפני "עמק הקיבוצים": הרחבת שטחי העיבוד, הרחבת הייצור ויצירת מקורות תעסוקה לעולים. המשק החקלאי פונה לענפים עתירי עבודה כמו גן ירק. בשיתוף האזורי, המגמה הייתה להגדיל את חלקו של החקלאי במוצר המוגמר (מיון, הבחלה, אריזה), וכן לקיים מחקר חקלאי, שנועד לבחירת זנים, הגדלת יבולים, גיבוש ומיסוד שיטות עבודה (בדיקות קרקע, השקיה, הדברה ועוד) והקטנת הוצאות הייצור.
את מקום ועד הגוש בתחום המוניציפאלי תפסה מ-1949 המועצה האזורית עמק הירדן- המועצה האזורית הראשונה בישראל. "הקופה המשותפת" הופכת למשקי עמק הירדן, מוסד פיננסי שעוסק בריכוז קניות וריכוז אשראי, תוך ניצול היתרון לגודל, ובעזרה הדדית.
בשנות ה-50 וה-60 הוקמו והורחבו יחידות השירות הענפיות השונות :
בתי אריזה - לבננות, לתמרים, ומאוחר יותר לאבוקדו ולירקות ומכון תערובת; לצדם מרכזי שירות טכני: יחידת ציוד כבד לביצוע עבודות במשקים ובאזור, מוסך מרכזי, ארגון הובלה ולימים גם מרכז מחשוב ותוכנה.
בשנת 1959 אוחדו פעילויות אלה תחת תאגיד "מפעלי עמק הירדן" בתוך המועצה האזורית וב- 1964 הופכים כל השירותים הענפיים ליחידה עצמאית, שתהפוך מאוחר יותר ל"צמח – מפעלים אזוריים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו להתארגנות האזורית יישובי דרום רמת הגולן, וכן יישובים בגליל התחתון.
שנות ה-80 היו שנים של שינויים מבניים, ארגוניים ומשפטיים ביישובים השונים אשר השפיעו בהמשך הדרך על המבנה הארגוני ועל אופיו של התאגיד.
בשנת 2004 הוחלט על מיזוג ניהולי של צמח מפעלים ומשקי עמק הירדן.
כיום שותפים בצמח מפעלים אזוריים - 26 בעלים ובמשקי עמק הירדן - 31 בעלים.
הבעלים הינם :אלוני הבשן / קיבוץ אלומות / קיבוץ אפיק / קיבוץ אפיקים / קיבוץ אשדות יעקב איחוד / קיבוץ אשדות יעקב מאוחד / קיבוץ בית זרע / בית רימון / קיבוץ גנוסר / קיבוץ גשור / קיבוץ דגניה א' / קיבוץ דגניה ב' / מייסדי מיצר / קיבוץ חוקוק / מושב יונתן / קיבוץ כנרת / קיבוץ מבוא חמה / קיבוץ תל קציר / קיבוץ לביא / קיבוץ מיצר / קיבוץ מסדה / קיבוץ מעגן/ מושב נוב / מייסדי נטור / קיבוץ עין גב / קיבוץ עמיעד / קיבוץ כפר חרוב / קשת ושב שיתופי / קיבוץ רביד / רמת מגשימים / קיבוץ שער הגולן.
התאגידים של צמח מפעלים :
עוף טוב / קבוצת צמח מפעלים אזוריים / משקי עמק הירדן / צמח תערובות / צמח אבוקדו / צמח בננות / צמח ליסינג / MAXSOFT / מתחם קניות " מול כנרת" / צמח הובלה / צמח כנרת השקעות ופיתוח בע"מ / חווה חקלאית לימודית "צמח בראשית".
פרוייקטים של צמח מפעליים :