עקב מגבלות הסכם שביתת הנשק בשטח המפורז (ראה פרשת מעגן וקיבוץ האון לעייל) הוחלט להערים על הסורים בשלישית ולהקים את תל קציר ביום 6.10.49 במתכונת "תמימה" של מחנה עבודה של "סולל בונה".
רק ב- 5.11.49 בעקבות החלפת ראש משקיפי האו"ם ניתנה הסכמה להקמת הישוב החדש על הגבעה האסטרטגית של אל-קאסר .
מציג פריט: - מתוך 24
תל קציר
קרא עוד
קרדיטים: ויקיפדיה
אירועים בתל קציר בשנותיה הראשונות
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות עוזי קרן
אירועים בתל קציר בשנותיה הראשונות
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות עוזי קרן
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ תל קציר
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ תל קציר
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ תל קציר
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ תל קציר
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ תל קציר
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ תל קציר
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ תל קציר
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ תל קציר
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ תל קציר
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ תל קציר
המשאית השלישית בעלייה לתל (צולמה על ידי מן השנייה). המשאית טעונה בנו, חברי הכשרת הצופים ז', שלא הספיק להם המקום על המשאית השנייה. בצד הימני של התצלום, במקביל לשוליים, נראית בבירור דרך עפר כבושה ומתפתלת בכיוון למוצב הסורי ההרוס בראש התל (חץ אדום בתצלום 14), ששימשה את הצבא הסורי. דרך זו, מעלתה מהקרנינות, שראשיתה בכביש צמח – אל חמה (חמת גדר), היוותה את הקשר התחבורתי אל "הנקודה הישנה" בשנים הראשונות, עד לסלילת הכביש הקבוע ל"נקודת הקבע". כיוון התצלום הוא כלפי דרום מערב, כאשר האוכף הרדוד בקו האופק מציין את אזור החצייה של שולי הבקע ע"י נחל יבנאל (ואדי פיג'אס) .
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון תל קציר
פריקת קירות הצריפים ולוחות עץ מן המשאית הראשונה. צולם כלפי מזרח (ראש התל) מאותה נקודה כמו התצלום הקודם (13). בצד ימין של התצלום נראית הדרך המתפתלת כלפי מעלה לעבר המוצב הסורי ההרוס (חץ אדום) שצוינה בהסבר לתצלום 13. הדרך הופכת לשביל צר לפני המוצב. קו האופק הרחוק במזרח מסמן את מיפלסה התחתון של רמת הגולן. קשה מאד לזהות את הדמויות המטושטשות שבתמונה, אבל סימנתי בחיצים צבעוניים, אך בספק רב, שלוש מהן: חום-בהיר = משה יגר?; תכלת, במעלה הגבעה = ג'וחה?; שחור = ניסים ניסים?.
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון תל קציר
רגעים ראשונים על פסגת התל, במבט כלפי מזרח.
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון תל קציר
גינת הבר שקידמה את פנינו על התל: שיזף מצוי, שרבים כמוהו מכסים גם כיום את התל והוא אחד מסוגי צמחים רבים שהתפשטו מאפריקה צפונה לאורך בקע הירדן ("השבר הסורי-אפריקאי").
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון תל קציר
תצלום זה, והבא אחריו (18) אינם מעשה ידי, אלא של צלם מקצועי בשם מנדובסקי מחיפה. הם משקפים יפה את האטמוספירה ביום העליה, את נופה של סביבתנו בשנות ה-50 ואת הזמן שחלף מאז (ראו את המכונית בצד ימין של התצלום...). התצלום מראה מבט כלפי מזרח לעבר הרי הגולן. למרגלות הרכס, בערך במרכז וקצת מעל לראש האשה בשמלה הבהירה, שכן אז הכפר הסורי חירבת תאופיק התחתונה. תאופיק העליונה ומוצבים של הצבא הסורי שכנו גבוה יותר במדרון. בימין התצלום משתפל הרכס של הרי הגולן דרומה לעבר עמק הירמוק.
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון תל קציר
ראו את המקרא לתצלום הקודם (17). מבט למערב לעבר בקעת כינרות לעת ערב. מרבית האנשים שבתצלום הם האורחים שבאו לברכנו ביום העליה.
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון תל קציר
אנחנו, זמן קצר לאחר שהגענו לראש התל. משמאל לימין, ומלמטה למעלה: שורה ראשונה: עודד אנגל, שכחתי שם, משה רון. שורה 2: משה שפי, חנה צימרמן(?), שכחתי שם, יונה פיינבלום(?) ומאחוריה נעמי ים-שחור, צפרא זהבי, יורם ברזל, משה יגר, ציום הג'ינג'י, אוסיקה פלגי. שורה שלישית: יונתן הימן, חיה(?) אריק מקלף, מרדכי ("מוכה") אברמסקי-אברון, דני (חת או ספיר?), רוני רוזין. שורה רביעית: עמי ברזילי, רינה(?), עדה קליינמן-זמיר, יעקב רזינובסקי, ניסים ניסים, לא מזוהה, איסר חיטוב, אברהם הרצפלד ומאחוריו מיקי גיל. שורה עליונה: זאב ("זובה") הירש (עם הכובע), חנה מילשטיין-בונה (מאחורי ניסים ניסים), שמואל שנייד-שוויצר ("פיקוס"), אביב נויברגר ("גוידי"), עקיבא עמיר, יוסקה דוידוביץ (?), אברהם אייזנמן ("אייזיק").
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון תל קציר
מכתב ועד הגוש לבן גוריון על מצב הבטחון
קרא עוד
קרדיטים: פרוטוקול ועד הגוש מיום: 01.12.1948
פנייה לבן גוריון בדבר גבעות אל קאסר וסמרה
קרא עוד
קרדיטים: ועד הגוש מיןם 01.03.1949
אסיפה כללית
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון תל קציר
שיר- "מפגש הגבולות". ההמנון של תל קציר
קרא עוד
קרדיטים: שיר שכתבה והלחינה עירית אלקבץ מקיבוץ תל קציר.
הסרטון נוצר לחג השישים של הקיבוץ.
עקב מגבלות הסכם שביתת הנשק בשטח המפורז (ראה פרשת מעגן וקיבוץ האון לעייל) הוחלט להערים על הסורים בשלישית ולהקים את תל קציר ביום 6.10.49 במתכונת "תמימה" של מחנה עבודה של "סולל בונה".
רק ב- 5.11.49 בעקבות החלפת ראש משקיפי האו"ם ניתנה הסכמה להקמת הישוב החדש על הגבעה האסטרטגית של אל-קאסר .