בשנת 1914 היה חיל האוויר העות'מאני בן שנה, ולרגל המאורע החליט הסולטאן להשתמש בחיל האוויר על מנת לחזק את שלטונו ברחבי האימפריה העות'מאנית ולעורר גל של פטריוטיות ורגשות לאומיים על ידי מטס ראווה מעל ערי האימפריה. הטיסה נערכה על ידי 2 מטוסים שיצאו בפער של 3 ימים אחד מהשני. מסלול הטיסה החל באיסטנבול והיעד היה אלכסנדריה עם עצירות ראווה מתוכננות בירושלים וקהיר ועצירות תדלוק במספר נוסף של מקומות (בין השאר גם בסמח'). באופן בלתי מתוכנן, עצרו שני המטוסים בדמשק לתיקונים ומשם המשיכו לכיוון ירושלים[1]. זו הייתה טיסה במסגרת תחרות בין המעצמות הגדולות על מנת להרשים בהישגי הטייסים.
במטוס שהתרסק בהאון, ששמו היה "העזרה הלאומית", טסו "יזבאשי" (סרן) פתחי ביי ו"מולאזם אוול" (סג"ם) צאדק ביי. שני הטייסים, מהבכירים בחיל האוויר של האימפריה העות'מאנית, לא הכירו את משטר הרוחות באזור הכנרת. כאשר הגיעו למצוק, הרוח המזרחית (שרקיה) טלטלה את המטוס וריסקה אותו לקרקע מעל האון. מושל טבריה חצה את הכנרת בסירה ומצא את שרידי המטוס וגופות הטייסים, ואלה הועברו ברכבת מיוחדת מתחנת הרכבת סמח' ומשם לקבורה ממלכתית בדמשק סמוך לקבר צלאח א דין.
המטוס השני נחת בשלום על חוף הים מצפון ליפו ולאחר תדלוק ניסה להמריא אולם לא הצליח להתרומם לגובה מספיק והתרסק לים. צופים שהביטו במחזה מיהרו לים להציל את הטייסים אולם הצליחו להציל רק אחד מהם. הטייס השני, נורי ביי, הסתבך עם חגורת הבטיחות וטבע. לאחר הלוויה ממלכתית ביפו הועבר הארון, ברכבת, לדמשק והטייס נקבר לייד שני הטייסים שנהרגו במטוס הראשון.
הקמת האנדרטה :
לאחר ההלוויה הממלכתית הורה שר הצבא העות'מאני אנוור פאשה על הקמת אנדרטה לזכר הטייסים במקום ההתרסקות. על האנדרטה מופיעה כתובת בטורקית באותיות ערביות: "פאתיחה (פרק א' בקוראן) לנשמותיהם של החללים יזבאשי (סרן) פתחי ביי ומולאזם אוול (סג"ם) צאדיק ביי אשר נפלו בנקודה זו בגלל חילופי הרוח שקרתה כשטסו מאיסטנבול למצרים למטרה עליונה של הצבא העות'מאני".
לאחר מלחמת העצמאות הוזנח המקום מאחר שהיה קרוב לקו הגבול ולא ניתן היה לגשת אליו. רק לאחר מלחמת ששת הימים שופץ המקום בסיועה של ממשלת טורקיה שממשיכה לממן את תחזוקת האתר. את עיקר עבודת שיקום האתר ותחזוקתו לקח על עצמו ירח פארן ז"ל, חבר קיבוץ האון, ועשה זאת בהתנדבות החל משנות ה-90 עד מותו בשנת 2020.
כקילומטר אחד ממזרח לקיבוץ האון , מתנשאת אנדרטה המנציחה את שני הטייסים התורכים שמטוסם נפל ליד הכנרת . הטייסים , פתחי [ פתי ] רצאדק , המריאו מדמשק לירושלים ב 27 בפברואר 1914 ומטוסם נפל באדמות הכפר סמרה , במקום שנוסד לימים קיבוץ האון . הם היו בטיסה שהחלה בקושטא בדרכה לקהיר ולאלכסנדריה , דרך ביירות , דמשק וירושלים . האנדרטה הוקמה בשנת 1914 במצוות מפקדת הצבא העות'מאני וכחלק ממילוי צוואתם של הטייסים . היו אלה קורבנות האוויר הראשונים של תורכיה והטייסים הראשונים שנספו בארץ ישראל . המטוס נפל בטיסה שנועדה להפגין לעיני כל את יכולתה האווירית הטכנולוגית של תורכיה והישגי טייסיה . לאחר שלוש טיסות צרפתיות לתורכיה , ששתיים מהן נחתו בארץ ישראל והמשיכו למצרים , ביקשו גם התורכים להפגין את יכולתם . באותה עת כבר הוכשרו מספר טייסים תורכים בצרפת ובאנגליה . אף שניסיונם היה מוגבל , חזקה עליהם השאיפה לרומם את רוח המאמינים בארצם ולהוכיח את יכולתם לעיני כל בטיסה נועזת . המפקדה הצבאית בקושטא הטילה את המשימה הלאומית על שני הטייסים בעלי הניסיון הרב ביותר שעמדו לרשותה ונערכה לסייע למבצע.
מציג פריט: - מתוך 4
אנדרטה לטייסים התורכים
קרא עוד
קרדיטים: יוחאי כורם
לוח זכרון לטייסים התורכים
קרא עוד
קרדיטים: יוחאי כורם
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: ויקיפדיה
כתבה על האסון האווירי של הטייסים התורכים.
קרא עוד
קרדיטים: העיתון "מוריה" 02.03.1914 זלמן וינוגרדוב.
אנדרטת הטייסים הטורקים היא אנדרטה המצויה כ-800 מטרים מזרחית לכביש 92 בקרבת האון. האנדרטה מנציחה את זכרם של שני טייסים טורקיים שמטוסם התרסק במקום ביום שישי, ה-27 בפברואר 1914, בדרכם מדמשק לירושלים.
מטרת הטיסה וסופה :
בשנת 1914 היה חיל האוויר העות'מאני בן שנה, ולרגל המאורע החליט הסולטאן להשתמש בחיל האוויר על מנת לחזק את שלטונו ברחבי האימפריה העות'מאנית ולעורר גל של פטריוטיות ורגשות לאומיים על ידי מטס ראווה מעל ערי האימפריה. הטיסה נערכה על ידי 2 מטוסים שיצאו בפער של 3 ימים אחד מהשני. מסלול הטיסה החל באיסטנבול והיעד היה אלכסנדריה עם עצירות ראווה מתוכננות בירושלים וקהיר ועצירות תדלוק במספר נוסף של מקומות (בין השאר גם בסמח'). באופן בלתי מתוכנן, עצרו שני המטוסים בדמשק לתיקונים ומשם המשיכו לכיוון ירושלים[1]. זו הייתה טיסה במסגרת תחרות בין המעצמות הגדולות על מנת להרשים בהישגי הטייסים.
במטוס שהתרסק בהאון, ששמו היה "העזרה הלאומית", טסו "יזבאשי" (סרן) פתחי ביי ו"מולאזם אוול" (סג"ם) צאדק ביי. שני הטייסים, מהבכירים בחיל האוויר של האימפריה העות'מאנית, לא הכירו את משטר הרוחות באזור הכנרת. כאשר הגיעו למצוק, הרוח המזרחית (שרקיה) טלטלה את המטוס וריסקה אותו לקרקע מעל האון. מושל טבריה חצה את הכנרת בסירה ומצא את שרידי המטוס וגופות הטייסים, ואלה הועברו ברכבת מיוחדת מתחנת הרכבת סמח' ומשם לקבורה ממלכתית בדמשק סמוך לקבר צלאח א דין.
המטוס השני נחת בשלום על חוף הים מצפון ליפו ולאחר תדלוק ניסה להמריא אולם לא הצליח להתרומם לגובה מספיק והתרסק לים. צופים שהביטו במחזה מיהרו לים להציל את הטייסים אולם הצליחו להציל רק אחד מהם. הטייס השני, נורי ביי, הסתבך עם חגורת הבטיחות וטבע. לאחר הלוויה ממלכתית ביפו הועבר הארון, ברכבת, לדמשק והטייס נקבר לייד שני הטייסים שנהרגו במטוס הראשון.
לאחר ההלוויה הממלכתית הורה שר הצבא העות'מאני אנוור פאשה על הקמת אנדרטה לזכר הטייסים במקום ההתרסקות. על האנדרטה מופיעה כתובת בטורקית באותיות ערביות: "פאתיחה (פרק א' בקוראן) לנשמותיהם של החללים יזבאשי (סרן) פתחי ביי ומולאזם אוול (סג"ם) צאדיק ביי אשר נפלו בנקודה זו בגלל חילופי הרוח שקרתה כשטסו מאיסטנבול למצרים למטרה עליונה של הצבא העות'מאני".
לאחר מלחמת העצמאות הוזנח המקום מאחר שהיה קרוב לקו הגבול ולא ניתן היה לגשת אליו. רק לאחר מלחמת ששת הימים שופץ המקום בסיועה של ממשלת טורקיה שממשיכה לממן את תחזוקת האתר. את עיקר עבודת שיקום האתר ותחזוקתו לקח על עצמו ירח פארן ז"ל, חבר קיבוץ האון, ועשה זאת בהתנדבות החל משנות ה-90 עד מותו בשנת 2020.
אנדרטת הטייסים הטורקים היא אנדרטה המצויה כ-800 מטרים מזרחית לכביש 92 בקרבת האון. האנדרטה מנציחה את זכרם של שני טייסים טורקיים שמטוסם התרסק במקום ביום שישי, ה-27 בפברואר 1914, בדרכם מדמשק לירושלים.
כקילומטר אחד ממזרח לקיבוץ האון , מתנשאת אנדרטה המנציחה את שני הטייסים התורכים שמטוסם נפל ליד הכנרת . הטייסים , פתחי [ פתי ] רצאדק , המריאו מדמשק לירושלים ב 27 בפברואר 1914 ומטוסם נפל באדמות הכפר סמרה , במקום שנוסד לימים קיבוץ האון . הם היו בטיסה שהחלה בקושטא בדרכה לקהיר ולאלכסנדריה , דרך ביירות , דמשק וירושלים . האנדרטה הוקמה בשנת 1914 במצוות מפקדת הצבא העות'מאני וכחלק ממילוי צוואתם של הטייסים . היו אלה קורבנות האוויר הראשונים של תורכיה והטייסים הראשונים שנספו בארץ ישראל . המטוס נפל בטיסה שנועדה להפגין לעיני כל את יכולתה האווירית הטכנולוגית של תורכיה והישגי טייסיה . לאחר שלוש טיסות צרפתיות לתורכיה , ששתיים מהן נחתו בארץ ישראל והמשיכו למצרים , ביקשו גם התורכים להפגין את יכולתם . באותה עת כבר הוכשרו מספר טייסים תורכים בצרפת ובאנגליה . אף שניסיונם היה מוגבל , חזקה עליהם השאיפה לרומם את רוח המאמינים בארצם ולהוכיח את יכולתם לעיני כל בטיסה נועזת . המפקדה הצבאית בקושטא הטילה את המשימה הלאומית על שני הטייסים בעלי הניסיון הרב ביותר שעמדו לרשותה ונערכה לסייע למבצע.