ב-16 בנובמבר 1923 באו שלושה דייגים טבריינים לרציף הנמל בעיר, וסימנו על חומה מתחת לבית הקפה של אליהו עבאדי את גובה פני המים. את המסמך שחיברו מצא באחרונה יצחקי גל, חוקר הכנרת ועובד המינהלת שלה בארכיון חברת חשמל, והשתמש בו למחקר שפירסם.

המסמך מעיד על הגובה המרבי של מפלס הכנרת בשנים שבין הכיבוש הבריטי של א"י ב-1917 ועד 1923. השלושה כתבו כי בשנת הכיבוש (של טבריה, 1918) הגיעו המים לגובה 60 ס"מ מתחת לרציף הנמל. בשנה שלאחריה הגיעו המים בחורף עד לפני הרציף. בשנים הבאות נד המפלס בערך בין אותם גבהים.

מדידות אלו שימשו את חלוץ התעשייה ומייסד חברת חשמל, פנחס רוטנברג, לתכנון מפעל החשמל בנהריים. מטרתו היתה לאגור בכנרת כמה שיותר מים בחורף, ולהוריד אותה למינימום הנדרש בקיץ, כדי להניע את טורבינות תחנת הכוח. לצורך זה צריך היה לקבוע את הקווים האדומים של האגם.

במחקר שלו איתר יצחקי גל מברק על המו"מ שניהל רוטנברג עם המנדט בדבר קביעת טווח מפלסי הכנרת. לדברי גל המברק, ומכתב הספנים הטבריינים, מעיד על הניסיונות של רוטנברג ללמוד במדויק את השינויים במפלסי הכנרת, כדי לקבוע את הקווים האדומים שינחו את תפעול מפעל נהריים, ולקבוע את המפלסים המוחלטים של הכנרת. בסופו של דבר נקבעו הקווים האדומים כך: העליון 201-, התחתון -204-. אבל זו היתה טעות בשל טיב המכשירים. ב-1940 תוקנה הטעות ל-209- (העליון) ו-212- (התחתון). קווים אלה הם בסיס לקווים האדומים, כמעט עד היום. הקו העליון עלה ב-20 ס"מ והקו התחתון ירד במטר, אם כי בשנים האחרונות אושרו חריגות ממנו כלפי מטה.

גל מצא עוד, שלקביעת הקווים קדמה התנגדות כנסיות נוצריות ל"התערבות בטבע", על בסיס דתי. ב"דבר" מ-5 באוגוסט 1931 פורסמה כתבה, שבה נאמר כי "לבא כוחנו בטבריה נודע, כי כמרי המנזר האיטלקי והגרמני קיבלו לחתימה פטיציה על שם הנציב העליון נגד 'חילול ים כנרת הקדוש לכל הנוצרים בעולם על ידי חברת החשמל'". גל גילה עוד, שמאבקי רוטנברג בהתנגדות הנוצרית נמשכו גם לאחר שמפעל החשמל החל לעבוד ב-1932. באפריל 1934 התפרסמה בעיתון "דואר היום" כתבה מלונדון "על שאלתו של הציר לוקי בדבר חילול קדושתו הנוצרית של ים כנרת ע"י השימוש בים לצורכי תחנת החשמל של רוטנברג". עוד מצא גל מסמך שבו מרגיע רוטנברג את לורד מלצ'ט הבן, שכיהן כיו"ר הסוכנות ויו"ר חברת החשמל, כי ננקטו פעולות נחוצות למנוע הצפות של כנסיות. "בכנסיות כפר נחום, המיסיון הסקוטי והכנסיה היוונית אורתודוכסית בוצעו עבודות לשביעות רצונם", נאמר במסמך. גל מצא שרטוטים של חומות הגנה מפני הצפות של הכנסיות.